Hébreux 2

Ne nous laissons pas entraîner

עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ, פֶּן נָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ. ²הֲרֵי אִם הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי מַלְאָכִים קִבֵּל תֹּקֶף, וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמְרִי נִתַּן גְּמוּל צוֹדֵק, ³אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם לֹא נָשִׂים לֵב לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה בְּפִי הָאָדוֹן וְאֻשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו?

⁴וְגַם אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְכָל מִינֵי גְּבוּרוֹת, וּבְמַתְּנוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִלֵּק כִּרְצוֹנוֹ.

Rendu semblable à ses frères

⁵הֵן לֹא תַּחַת יַד הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו. ⁶אֲבָל בְּמָקוֹם אֶחָד הֵעִיד מִישֶׁהוּ לֵאמֹר: "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? ⁷וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ, וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ; ⁸כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו." הִנֵּה בַּהֲשִׁיתוֹ הַכֹּל תַּחְתָּיו לֹא הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא הוּשַׁת תַּחְתָּיו. אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵין אָנוּ רוֹאִים כִּי הַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו.

⁹אֲבָל רוֹאִים אָנוּ אֶת יֵשׁוּעַ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִשּׁוּם שֶׁסָּבַל מָוֶת, הוּא אֲשֶׁר חֻסַּר מְעַט מִמַּלְאָכִים, כְּדֵי שֶׁבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יִטְעַם מָוֶת בְּעַד הַכֹּל. ¹⁰אָכֵן הוּא אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנוֹ וְהַכֹּל עַל־יָדָיו יָאֶה הָיָה לוֹ, בַּהֲבִיאוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד, לְהַשְׁלִים עַל־יְדֵי סֵבֶל אֶת מְכוֹנֵן יְשׁוּעָתָם. ¹¹הֵן גַּם הַמְקַדֵּשׁ גַּם הַמְקֻדָּשִׁים כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵמָּה, וְלָכֵן אֵינוֹ בּוֹשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים, ¹²בְּאָמְרוֹ, "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֲֶָ."

¹³וְעוֹד, "וְקִוֵּתִי־לוֹ", וְעוֹד, "הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יהוה." ¹⁴וְכֵיוָן שֶׁלַּיְלָדִים הָיְתָה שֻׁתָּפוּת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ כֵן גַּם הוּא שִׁתֵּף עַצְמוֹ בְּבָשָׂר וָדָם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּית עַל־יְדֵי מוֹתוֹ אֶת זֶה שֶׁבְּיָדוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת - הוּא הַשָֹטָן, ¹⁵וִישַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּגְלַל אֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים לְעַבְדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.

¹⁶הֵן לֹא בְּמַלְאָכִים הוּא תּוֹמֵךְ, אֶלָּא בְּזֶרַע אַבְרָהָם. ¹⁷לְפִיכָךְ הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְאֶחָיו בְּכָל דָּבָר, לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הָעָם; ¹⁸כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר הִתְנַסָּה, הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נְתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.