Ecclésiaste 4

Les larmes des opprimés

וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם׃ ²וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ; מִן־הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה׃ ³וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם, אֵת אֲשֶׁר־עֲדֶן לֹא הָיָה; אֲשֶׁר לֹא־רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הָרָע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ ⁴וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עָמָל, וְאֵת כָּל־כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ; גַּם־זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׃ ⁵הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת־יָדָיו, וְאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ׃ ⁶טוֹב מְלֹא כַף נָחַת; מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ׃ ⁷וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ ⁸יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין־לוֹ, וְאֵין קֵץ לְכָל־עֲמָלוֹ, גַּם־ (עיניו) עֵינוֹ לֹא־תִשְׂבַּע עֹשֶׁר; וּלְמִי אֲנִי עָמֵל, וּמְחַסֵּר אֶת־נַפְשִׁי מִטּוֹבָה, גַּם־זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא׃

⁹טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד; אֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם׃ ¹⁰כִּי אִם־יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ׃ ¹¹גַּם אִם־יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם; וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם׃ ¹²וְאִם־יִתְקְפוֹ הָאֶחָד, הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק׃

Mieux vaut un jeune homme pauvre et sage

¹³טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם; מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד׃ ¹⁴כִּי־מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ; כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ׃ ¹⁵רָאִיתִי אֶת־כָּל־הַחַיִּים, הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו׃ ¹⁶אֵין־קֵץ לְכָל־הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר־הָיָה לִפְנֵיהֶם, גַּם הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׂמְחוּ־בוֹ; כִּי־גַם־זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ׃ ¹⁷שְׁמֹר (רגליך) רַגְלְךָ, כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח; כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע׃