Matthieu 15
La tradition contre le commandement
אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים: 2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם: 3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם: 4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת: 5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו: 6ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם: 7חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר: 8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:
9ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:
Ce qui souille l'homme
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו: 11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם: 12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו: 13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר: 14הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור: 15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה: 16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה: 17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות:
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם: 19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים: 20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם:
La foi de la Cananéenne
21ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון: 22והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד: 23והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו: 24ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל: 25והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני: 26ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים: 27ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם: 28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא:
La multiplication pour les quatre mille
29ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם: 30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם: 31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל: 32ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך: 33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה: 34ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים: 35ויצו את המון העם לשבת לארץ: 36ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם:
37ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים: 38והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף: 39וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא: