Marc 7
La tradition des anciens
ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים: 2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם: 3כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים: 4ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות: 5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים: 6ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני: 7ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים: 8כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים:
9ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם: 10כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת: 11ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי: 12ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו: 13ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים:
Ce qui rend l’homme impur
14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו: 15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם: 16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע: 17ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל: 18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו: 19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל: 20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם: 21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות:
22]22-12[: 23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו:
La femme syro-phénicienne
24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר: 25כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו: 26והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה: 27ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים: 28ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים: 29ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך: 30ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה:
La guérison du sourd
31וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים: 32ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו: 33ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו: 34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח: 35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה: 36ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז: 37וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים: