Luc 15
La brebis perdue
ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו: 2וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם: 3וידבר אליהם את המשל הזה לאמר: 4מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו: 5והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה: 6ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד: 7אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה:
La drachme perdue
8או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו: 9והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי: 10כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו:
Le fils prodigue
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים: 12ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה: 13ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים: 14ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם: 15וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים: 16ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו: 17וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב: 18אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך:
19ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך: 20ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו: 21ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך: 22ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו: 23והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח: 24כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח: 25ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות: 26ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת:
27ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם: 28ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו: 29ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי: 30ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק: 31ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא: 32אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא: