Deutéronome 1
Il est temps de quitter Horeb
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב: 2אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע: 3ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם: 4אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי: 5בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר: 6יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה: 7פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת: 8ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:
Moïse établit des chefs
9ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם: 10יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב: 11יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם: 12איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם: 13הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם: 14ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות: 15ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם: 16ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו:
17לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו: 18ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון:
Douze espions sont envoyés
19ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע: 20ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו: 21ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת: 22ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן: 23וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט: 24ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה: 25ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:
Le peuple refuse de monter
26ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם: 27ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו: 28אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם: 29ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם: 30יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם: 31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה: 32ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם: 33ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם:
Toute une génération n'entrera pas
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר: 35אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם: 36זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה: 37גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם: 38יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל: 39וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה: 40ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף:
La défaite à Horma
41ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה: 42ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם: 43ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה: 44ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה: 45ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם: 46ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם: