Иеремия 51

Губительный ветер

כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית: ²ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה: ³אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה: ⁴ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה: ⁵כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל: ⁶נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה: ⁷כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים: ⁸פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא:

⁹רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים: ¹⁰הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו: ¹¹הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו: ¹²אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל: ¹³שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך: ¹⁴נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד:

Он сотворил землю силою Своею

¹⁵עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים: ¹⁶לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו: ¹⁷נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם: ¹⁸הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו: ¹⁹לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו:

Ты у Меня молот

²⁰מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות: ²¹ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו: ²²ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה: ²³ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים: ²⁴ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה: ²⁵הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה: ²⁶ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה: ²⁷שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר:

²⁸קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו: ²⁹ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב: ³⁰חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה: ³¹רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה: ³²והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו: ³³כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה: ³⁴אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו: ³⁵חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם:

³⁶לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה: ³⁷והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב: ³⁸יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות: ³⁹בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה: ⁴⁰אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים: ⁴¹איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים: ⁴²עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה: ⁴³היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם:

⁴⁴ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה: ⁴⁵צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה: ⁴⁶ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל: ⁴⁷לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה: ⁴⁸ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה: ⁴⁹גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ: ⁵⁰פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם: ⁵¹בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה:

⁵²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל: ⁵³כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה: ⁵⁴קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים: ⁵⁵כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם: ⁵⁶כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם: ⁵⁷והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו: ⁵⁸כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו:

Свиток, брошенный в Евфрат

⁵⁹הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה: ⁶⁰ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל: ⁶¹ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה: ⁶²ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה: ⁶³והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת: ⁶⁴ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו: