Иеремия 14
Засуха и голод
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות: 2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה: 3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם: 4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם: 5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא: 6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב: 7אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו: 8מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון:
9למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו: 10כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם: 11ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה: 12כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם: 13ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה: 14ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם: 15לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה: 16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם:
17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד: 18אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו:
Совсем ли Ты отверг Иуду
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה: 20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך: 21אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו: 22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה: