以斯拉记 4
敌人假意要帮忙
וַיִּשְׁמְעוּ, צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן; כִּי־בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 2וַיִּגְּשׁוּ אֶל־זְרֻבָּבֶל וְאֶל־רָאשֵׁי הָאָבוֹת, וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם, כִּי כָכֶם, נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם; (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ זֹבְחִים, מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה׃ 3וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ, וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא־לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ; כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ 4וַיְהִי עַם־הָאָרֶץ, מְרַפִּים יְדֵי עַם־יְהוּדָה; (ומבלהים) וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת׃ 5וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם; כָּל־יְמֵי, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד־מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃
控告的奏本
6וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ; כָּתְבוּ שִׂטְנָה, עַל־יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ ס 7וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר (כנותו) כְּנָוֹתָיו, עַל־ (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס; וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן, כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית׃ פ 8רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם, וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא, כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל־יְרוּשְׁלֶם; לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא׃ 9אֱדַיִן רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם, וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא, וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן; דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא טַרְפְּלָיֵא אֲפָרְסָיֵא, (ארכוי) אַרְכְּוָיֵא בָבְלָיֵא שׁוּשַׁנְכָיֵא, (דהוא) דֶּהָיֵא עֵלְמָיֵא (רְחוּם בעל פקידות ושִׁמְשַׁי הסופר ושאר עמיתיהם הדיינים והמפקדים, המפקחים, הפקידים, אנשי ארך, הבבלים, ואנשי שושן, המה העילמים)׃ 10וּשְׁאָר אֻמַּיָּא, דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא, וְהוֹתֵב הִמּוֹ, בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן; וּשְׁאָר עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃ 11דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא, דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי, עַל־אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא; עַבְדָיךְ אֱנָשׁ עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת (זה העתק האגרת אשר שלחו אליו. "אל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא המלך עבדיך אנשי עבר הנהר, ועתה:)׃ פ 12יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא, דִּי יְהוּדָיֵא, דִּי סְלִקוּ מִן־לְוָתָךְ, עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם; קִרְיְתָא מָרָדְתָּא (ובאישתא) וּבִישְׁתָּא בָּנַיִן, (ושורי) וְשׁוּרַיָּא (אשכללו) שַׁכְלִילוּ, וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ (ידוע יהא למלך כי היהודים שעלו ממך באו אלינו לירושלים. הם בונים עיר מורדת ורעה הזאת. את החומה השלימו ואת היסודות הם מחזקים.)׃ 13כְּעַן, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא, דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא, וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן; מִנְדָּה־בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן, וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק׃
14כְּעַן, כָּל־קֳבֵל דִּי־מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא, וְעַרְוַת מַלְכָּא, לָא אֲרִיךְ־לַנָא לְמֶחֱזֵא; עַל־דְּנָה, שְׁלַחְנָא וְהוֹדַעְנָא לְמַלְכָּא׃ 15דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר־דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ, וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע, דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא, וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן, וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ, מִן־יוֹמָת עָלְמָא; עַל־דְּנָה, קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת׃ 16מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא, דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא, וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן; לָקֳבֵל דְּנָה, חֲלָק בַּעֲבַר נַהֲרָא, לָא אִיתַי לָךְ׃ פ
工程停止
17פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא, עַל־רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא, וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן, דִּי יָתְבִין בְּשָׁמְרָיִן; וּשְׁאָר עֲבַר־נַהֲרָה שְׁלָם וּכְעֶת׃ ס 18נִשְׁתְּוָנָא דִּי שְׁלַחְתּוּן עֲלֶינָא; מְפָרַשׁ קֱרִי קָדָמָי׃ 19וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ, דִּי קִרְיְתָא דָךְ, מִן־יוֹמָת עָלְמָא, עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה; וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ׃ 20וּמַלְכִין תַּקִּיפִין, הֲווֹ עַל־יְרוּשְׁלֶם, וְשַׁלִּיטִין, בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה; וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ מִתְיְהֵב לְהוֹן׃ 21כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם, לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ; וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא, עַד־מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם׃ 22וּזְהִירִין הֱווֹ שָׁלוּ לְמֶעְבַּד עַל־דְּנָה; לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא, לְהַנְזָקַת מַלְכִין׃ ס 23אֱדַיִן, מִן־דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מַלְכָּא, קֱרִי קֳדָם־רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן; אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל־יְהוּדָיֵא, וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל (אז כאשר העתק אגרת אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא המלך נקרא לפני רְחוּם ושִׁמְשַׁי הסופר ועמיתיהם הלכו במהרה לירושלים אל היהודים וביטלו אותם בזרוע וכח.)׃ ס 24בֵּאדַיִן, בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית־אֱלָהָא, דִּי בִּירוּשְׁלֶם; וַהֲוָת בָּטְלָא, עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין, לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃ פ