诗篇 73
我的脚几乎失闪
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב: 2ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי: 3כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה: 4כי אין חרצבות למותם ובריא אולם: 5בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו: 6לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו: 7יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב: 8ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו:
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ: 10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו: 11ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון: 12הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל: 13אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי: 14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים: 15אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי: 16ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני:
17עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם: 18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות: 19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות: 20כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה: 21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן: 22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך: 23ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני: 24בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני:
25מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: 26כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם: 27כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך: 28ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך: