诗篇 107
愿耶和华的赎民说这话
הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: 2יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר: 3ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים: 4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו: 5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף: 6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם: 7וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב: 8יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב: 10ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל: 11כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו: 12ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר: 13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם: 14יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק: 15יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם: 16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע:
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו: 18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות: 19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם: 20ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם: 21יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם: 22ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה: 23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים: 24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה:
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו: 26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג: 27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע: 28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם: 29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם: 30וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם: 31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם: 32וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו:
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון: 34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה: 35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים: 36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב: 37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה: 38ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט: 39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון: 40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך:
41וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות: 42יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה: 43מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה: