Matteo 11

La domanda di Giovanni dal carcere

יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַטִּיף בְּעָרֵיהֶם. ²כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: ³"אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"

⁴הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים: ⁵עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, עֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים, ⁶וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל."

Gesù parla di Giovanni

⁷הֵם הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ? ⁸וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים לְבוּשׁ מְעֻדָּן בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵם. ⁹מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.

¹⁰זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, ''הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ''. ¹¹אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. ¹²וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם פּוֹרֶצֶת וְהַפּוֹרְצִים אוֹחֲזִים בָּה.

¹³הֵן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עַד יוֹחָנָן נִבְּאוּ. ¹⁴וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל הֲרֵי הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא. ¹⁵מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!

¹⁶לְמִי אַשְׁוֶה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה? דּוֹמֶה הוּא לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּחַצְרוֹת הַשְּׁוָקִים וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: ¹⁷''חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם''. ¹⁸כִּי בָּא יוֹחָנָן, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו ''שֵׁד בּוֹ''.

¹⁹בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים ''הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים''. אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ."

Guai alle città che non si pentirono

²⁰אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בָּהֶן נִסָּיו הָרַבִּים וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה: ²¹"אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָה! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה בְּשַׂק וָאֵפֶר. ²²בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן.

²³וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? אֶל שְׁאוֹל תֵּרְדִי! כִּי אִלּוּ בִּסְדוֹם נַעֲשׂוּ הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכֵךְ, עוֹמֶדֶת הָיְתָה עַל תִּלָּהּ עַד הַיּוֹם. ²⁴וְאוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ."

Venite a me, voi tutti affaticati

²⁵בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. ²⁶כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ. ²⁷הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף אֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.

²⁸בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים וַאֲנִי אַמְצִיא לָכֶם מְנוּחָה. ²⁹קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו אֲנִי וּנְמוּךְ רוּחַ; תִּמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, ³⁰כִּי עֻלִּי נָעִים וְקַל מַשָֹאִי."