Luca 10

Gesù manda i settantadue

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִנָּה הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶל כָּל עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּוֵן לָבוֹא לְשָׁם. ²"הַקָּצִיר רַב, אֶלָּא שֶׁהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים", אָמַר לָהֶם, "לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ לַאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ. ³לְכוּ! הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׁים בֵּיןְ זְאֵבִים.

⁴אַל תִּקְחוּ עִמָּכֶם לֹא אַרְנָק וְלֹא תַּרְמִיל וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ. ⁵לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה ''שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה''. ⁶וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ''שָּׁלוֹם'' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו; אִם לֹא - אֲלֵיכֶם יָשׁוּב.

⁷בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הִשָּׁאֲרוּ, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלָם, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת. ⁸בְּכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם, ⁹רַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ וְאִמְרוּ לָהֶם, ''קְרֵבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים''.

¹⁰וּבְכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ וְאִמְרוּ, ¹¹''גַּם אֶת אֲבַק עִירְכֶם שֶׁנִּדְבַּק לְרַגְלֵינוּ אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים עֲלֵיכֶם; אַךְ דְּעוּ לָכֶם: קְרֵבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים''. ¹²אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה לִסְדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.

Guai alle città che non si pentirono

¹³אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְיוֹשְׁבִים בְּשַׂק וָאֵפֶר. ¹⁴וּבְכָל זֹאת לְצוֹר וְצִידוֹן יֵקַל בַּדִּין מִכֶּם. ¹⁵וְאַתְּ כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? שְׁאוֹלָה תֵּרְדִי!

¹⁶הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם, אֵלַי הוּא שׁוֹמֵע. הַדּוֹחֶה אֶתְכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה. וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי."

I settantadue tornano con gioia

¹⁷הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ." ¹⁸אָמַר לָהֶם: "רָאִיתִי אֶת הַשָֹטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם. ¹⁹הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּחַ לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחַ הָאוֹיֵב, וּמְאוּמָה לֹא יִפְגַּע בָּכֶם.

²⁰וּבְכָל זֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ עַל שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם; שִׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם."

Gesù esulta e rende grazie

²¹אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ. ²²הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף לֹא מִי הוּא הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ." ²³הוּא פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים.

²⁴אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."

Il buon samaritano

²⁵אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" ²⁶שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?" ²⁷הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

²⁸אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה וַחֲיֵה בָּהֶם." ²⁹אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?" ³⁰הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים.

³¹וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. ³²כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. ³³וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים.

³⁴נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו. ³⁵לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: ''דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.'' ³⁶וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?"

³⁷הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה."

Marta e Maria

³⁸בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ. ³⁹הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ, ⁴⁰וְאִלּוּ מַרְתָּא הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֹב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי."

⁴¹הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים, ⁴²וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."