Romani 10
La fede viene dall'udire
אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו: 2כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת: 3כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו: 4כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו: 5כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם: 6והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח: 7או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים: 8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים:
9כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע: 10כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה: 11כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש: 12ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו: 13כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט: 14ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד: 15ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב: 16אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו:
17לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים: 18ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם: 19ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם: 20וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו: 21ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה: