Ezechiele 7
La fine è giunta
ויהי דבר יהוה אלי לאמר: 2ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ: 3עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך: 4ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה: 5כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה: 6קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה: 7באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים: 8עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:
9ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה: 10הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון: 11החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם: 12בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה: 13כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:
L'argento gettato per le strade
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה: 15החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו: 16ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו: 17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים: 18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה: 19כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה: 20וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה: 21ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה:
22והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה: 23עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס: 24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם: 25קפדה בא ובקשו שלום ואין: 26הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים: 27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה: