Jeremiah 14

The drought and the famine

אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, עַל־דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת׃ 2אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם עָלָתָה׃ 3וְאַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ (צעוריהם) צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם; בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם, בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם׃ 4בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם׃ 5כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב; כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא׃ 6וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי־אֵין עֵשֶׂב׃ 7אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ; כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃ 8מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה; לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃

9לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל־תַּנִּחֵנוּ׃ ס 10כֹּה־אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ, רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ; וַיהוָה לֹא רָצָם, עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם, וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם׃ ס 11וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי; אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה׃ 12כִּי יָצֻמוּ, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם, וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם; כִּי, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם׃ ס 13וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא־תִרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב לֹא־יִהְיֶה לָכֶם; כִּי־שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה׃ ס 14וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי, לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם (ואלול) וֶאֱלִיל (ותרמות) וְתַרְמִית לִבָּם, הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם׃ ס 15לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, עַל־הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא־שְׁלַחְתִּים, וְהֵמָּה אֹמְרִים, חֶרֶב וְרָעָב, לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת; בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ, הַנְּבִאִים הָהֵמָּה׃ 16וְהָעָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה, הֵמָּה נְשֵׁיהֶם, וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם; וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת־רָעָתָם׃

17וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל־תִּדְמֶינָה; כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה, בְּתוּלַת בַּת־עַמִּי, מַכָּה נַחְלָה מְאֹד׃ 18אִם־יָצָאתִי הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב, וְאִם בָּאתִי הָעִיר, וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב; כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל־אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ׃ ס

Have you rejected Judah completely

19הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ 20יָדַעְנוּ יְהוָה רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ; כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ 21אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר אַל־תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃ 22הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים, וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים; הֲלֹא אַתָּה־הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה־לָּךְ, כִּי־אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃ פ

Copied!
Aa