Daniel 1
Taken to Babylon
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה; בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ׃ 2וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה, וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית־הָאֱלֹהִים, וַיְבִיאֵם אֶרֶץ־שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו; וְאֶת־הַכֵּלִים הֵבִיא, בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו׃ 3וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו; לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן־הַפַּרְתְּמִים׃ 4יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם כָּל־ (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל־חָכְמָה, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים׃ 5וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, מִפַּת־בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו, וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ; וּמִקְצָתָם, יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 6וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה; דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה׃ 7וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת; וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר, וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ׃
Daniel resolves not to defile himself
8וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל־לִבּוֹ, אֲשֶׁר לֹא־יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו; וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים, אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל׃ 9וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת־דָּנִיֵּאל, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים; לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים׃ 10וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל, יָרֵא אֲנִי אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר מִנָּה, אֶת־מַאֲכַלְכֶם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶם; אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת־פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים, מִן־הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת־רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ׃ 11וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל־הַמֶּלְצַר; אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים, עַל־דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה׃ 12נַס־נָא אֶת־עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה; וְיִתְּנוּ־לָנוּ מִן־הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה׃ 13וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ, וּמַרְאֵה הַיְלָדִים, הָאֹכְלִים, אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ; וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה, עֲשֵׂה עִם־עֲבָדֶיךָ׃ 14וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה; וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה׃ 15וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה, נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב, וּבְרִיאֵי בָּשָׂר; מִן־כָּל־הַיְלָדִים, הָאֹכְלִים, אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ׃
16וַיְהִי הַמֶּלְצַר, נֹשֵׂא אֶת־פַּתְבָּגָם, וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם; וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים׃
God gives them knowledge
17וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל־סֵפֶר וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל־חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת׃ 18וּלְמִקְצָת הַיָּמִים, אֲשֶׁר־אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם; וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים, לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר׃ 19וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם, כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 20וְכֹל, דְּבַר חָכְמַת בִּינָה, אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ; וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת, עַל כָּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים, אֲשֶׁר בְּכָל־מַלְכוּתוֹ׃ 21וַיְהִי דָּנִיֵּאל, עַד־שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ׃ פ