Acts 15

The dispute over circumcision

כַּמָּה אֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וְלִמְּדוּ אֶת הָאַחִים שֶׁאִם לֹא יִמּוֹלוּ כְּדַת מֹשֶׁה לֹא יוּכְלוּ לְהִוָּשַׁע. ²לְשָׁאוּל וּלְבַר־נַבָּא הָיוּ דִּין וּדְבָרִים לֹא מְעַטִּים עִמָּהֶם, לָכֵן הֻחְלַט שֶׁשָׁאוּל וּבַר־נַבָּא וְעוֹד כַּמָּה מֵהֶם יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בְּנוֹגֵעַ לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת. ³הֵם שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וּכְשֶׁעָבְרוּ בְּפֵינִיקְיָה וּבְשׁוֹמְרוֹן סִפְּרוּ עַל תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וְגָרְמוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְכָל הָאַחִים.

⁴בְּהַגִּיעָם לִירוּשָׁלַיִם נִתְקַבְּלוּ עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים, וְסִפְּרוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּהֶם.

The council at Jerusalem

⁵אַךְ מַאֲמִינִים אֲחָדִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים קָמוּ וְאָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לָמוּל אוֹתָם וּלְצַוּוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה. ⁶הִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה. ⁷אַחֲרֵי וִכּוּחַ מְמֻשָּׁךְ קָם כֵּיפָא וְאָמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים אַחִים, אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים בְּחָרַנִי אֱלֹהִים מִבֵּינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁמִּפִּי יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ.

⁸וֵאלֹהִים הַיּוֹדֵעַ אֶת הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ לָהֶם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁנְּתָנָהּ גַּם לָנוּ. ⁹הוּא לֹא הִבְדִּיל כְּלָל בֵּינֵינוּ לְבֵינָם, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה טִהֵר אֶת לְבָבָם. ¹⁰וְעַתָּה מַדּוּעַ תְּנַסּוּ אֶת אֱלֹהִים לָשִׂים עֹל עַל צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים, עֹל אֲשֶׁר גַּם אֲבוֹתֵינוּ וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת?

¹¹אַדְּרַבָּא, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּחֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נוֹשַׁעְנוּ, כָּמוֹנוּ כְּמוֹהֶם." ¹²כָּל הַנֶּאֱסָפִים שָׁתְקוּ וְהִטּוּ אֹזֶן לְבַר־נַבָּא וּלְשָׁאוּל אֲשֶׁר סִפְּרוּ אֵלּוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עָשָׂה אֱלֹהִים עַל־יָדָם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם. ¹³כְּשֶׁגָּמְרוּ לְסַפֵּר הֵגִיב יַעֲקֹב וְאָמַר: "אֲנָשִׁים אַחִים, שִׁמְעוּ אֵלַי.

¹⁴שִׁמְעוֹן סִפֵּר כֵּיצַד לָרִאשׁוֹנָה פָּקַד אֱלֹהִים אֶת הַגּוֹיִם לָקַחַת מִקִּרְבָּם עַם לִשְׁמוֹ. ¹⁵וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, כַּכָּתוּב: ¹⁶''אַחֲרֵי כֵן אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ, ¹⁷לְמַעַן יִדְרְשׁוּ אֶת יהוה שְׁאֵרִית אָדָם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם. נְאֻם יהוה עוֹשֶׂה כָל אֵלֶּה ¹⁸הַנּוֹדָעִים מֵעוֹלָם.''

¹⁹עַל כֵּן אֲנִי פּוֹסֵק שֶׁלֹּא לְהַקְשׁוֹת עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָּׁבִים אֶל אֱלֹהִים, ²⁰אֶלָּא לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם לְהִמָּנַע מִטֻּמְאוֹת אֱלִילִים וּמִזְּנוּת, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם. ²¹הֲרֵי לְמֹשֶׁה יֵשׁ מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים אֲנָשִׁים הַמַּכְרִיזִים אוֹתוֹ בְּכָל עִיר וָעִיר, וּמִדֵּי שַׁבָּת הוּא נִקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת."

The letter to the Gentile believers

²²נִתְקַבֵּל עַל דַּעַת הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל הַקְּהִלָּה לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים שֶׁנִּבְחֲרוּ מִקִּרְבָּם אֶל אַנְטִוֹכְיָה, יַחַד עִם שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא - אֶת יְהוּדָה, הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא, וְאֶת סִילָא אֲשֶׁר הָיוּ מִן הַמַּנְהִיגִים בְּקֶרֶב הָאַחִים. ²³אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה מָסְרוּ בְּיָדָם: "הַשְּׁלִיחִים וְזִקְנֵי הָאַחִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹם הָאַחִים שֶׁמִּקֶּרֶב הַגּוֹיִם בְּאַנְטִיּוֹכְיָה וּבְסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה. ²⁴הוֹאִיל וְשָׁמַעְנוּ כִּי אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ פָּעֲלוּ מִבְּלִי שֶׁצִּוִּינוּ אוֹתָם וּבִלְבְּלוּ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵיהֶם וְהֵבִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, ²⁵נִתְקַבֵּל עַל דַּעְתֵּנוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים נִבְחָרִים יַחַד עִם חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל, ²⁶אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְמַעַן שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

²⁷לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת יְהוּדָה וְאֶת סִילָא וְהֵם יַגִּידוּ בְּמוֹ פִיהֶם אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים. ²⁸נִרְאֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְהַטִּיל עֲלֵיכֶם שׁוּם מַעֲמָסָה נוֹסֶפֶת מִלְּבַד הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים הָאֵלֶּה: ²⁹לְהִמָּנַע מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַזְּנוּת. אִם תִּשָּׁמְרוּ מֵאֵלֶּה תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת. שָׁלוֹם לָכֶם."

Antioch rejoices over the letter

³⁰הָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם. הֵם יָרְדוּ אֶל אַנְטִיוֹכְיָה, כִּנְּסוּ אֶת הָעָם וּמָסְרוּ אֶת הָאִגֶּרֶת. ³¹כְּשֶׁקָּרְאוּ הָאַחִים אֶת הָאִגֶּרֶת נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה עַל הָעִדּוּד. ³²וִיהוּדָה וְסִילָא, שֶׁהָיוּ גַּם נְבִיאִים, עוֹדְדוּ אוֹתָם בְּמִלִּים רַבּוֹת וְחִזְּקוּ אוֹתָם.

³³הֵם שָׁהוּ שָׁם זְמַן מְסֻיָּם וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּ אוֹתָם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל שׁוֹלְחֵיהֶם. ³⁴*** ³⁵שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא נִשְׁאֲרוּ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, וְיַחַד עִם רַבִּים אֲחֵרִים לִמְּדוּ וּבִשְֹרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.

Paul and Barnabas part ways

³⁶לְאַחַר כַּמָּה יָמִים אָמַר שָׁאוּל לְבַר־נַבָּא: "בּוֹא נַחֲזֹר וּנְבַקֵּר אֶת הָאַחִים בְּכָל עִיר וָעִיר שֶׁהִשְׁמַעְנוּ בָּהּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, וְנִרְאֶה מַה מַּצָּבָם." ³⁷בַּר־נַבָּא רָצָה לָקַחַת אִתָּם גַּם אֶת יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס, ³⁸אַךְ שָׁאוּל חָשַׁב שֶׁלֹּא רָצוּי לָקַחַת אִתָּם אֶת זֶה שֶׁפָּרַשׁ מֵהֶם בְּפַּמְפִילְיָה וְלֹא נִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה.

³⁹הָרִיב הָיָה חָרִיף עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה. לָקַח בַּר־נַבָּא אֶת מַרְקוֹס וְהִפְלִיג לְקַפְרִיסִין, ⁴⁰וְשָׁאוּל בָּחַר אֶת סִילָא וְיָצָא לְדַרְכּוֹ לְאַחַר שֶׁהָאַחִים הִפְקִידוּהוּ לְחֶסֶד יהוה. ⁴¹הוּא עָבַר בְּסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה וְחִזֵּק אֶת הַקְּהִלּוֹת.