Römer 6
Der Sünde tot, für Gott lebendig
אִם כֵּן, מַה נֹּאמַר? הֲנַמְשִׁיךְ בַּחֵטְא כְּדֵי שֶׁיִּרְבֶּה הַחֶסֶד? 2חַס וְחָלִילָה! אָנוּ שֶׁמַּתְנוּ לְגַבֵּי הַחֵטְא, אֵיךְ נַמְשִׁיךְ וְנִחְיֶה בּוֹ? 3הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי כֻּלָּנוּ אֲשֶׁר נִטְבַּלְנוּ לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמוֹתוֹ נִטְבַּלְנוּ?
4נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת כְּדֵי שֶׁנִּתְהַלֵּךְ גַּם אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן הַמֵּתִים עַל־יְדֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָב; 5שֶׁכֵּן אִם הִתְאַחַדְנוּ אִתּוֹ בְּמָוֶת דּוֹמֶה לְמוֹתוֹ, כָּךְ גַּם נִתְאַחֵד אִתּוֹ בִּתְחִיָּתוֹ. 6זֹאת אָנוּ יוֹדְעִים: הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ נִצְלַב אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵס גּוּף הַחֵטְא וְלֹא נִהְיֶה עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא; 7שֶׁהֲרֵי הַמֵּת מְשֻׁחְרָר מִן הַחֵטְא.
8אֲבָל אִם מַתְנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ, מַאֲמִינִים אָנוּ כִּי גַּם נִחְיֶה עִמּוֹ. 9אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי הַמָּשִׁיחַ, לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַמֵּתִים, לֹא יָמוּת עוֹד; הַמָּוֶת לֹא יוֹסִיף לִשְׁלֹט בּוֹ. 10הֲרֵי בְּמוֹתוֹ מֵת אַחַת וּלְתָמִיד לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ בִּחְיוֹתוֹ הוּא חַי לֵאלֹהִים.
11בְּדֶרֶךְ זֹאת גַּם אַתֶּם חִשְׁבוּ אֶת עַצְמְכֶם מֵתִים לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ חַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 12לָכֵן, אַל יִמְשֹׁל הַחֵטְא בְּגוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה וְאַל יַכְנִיעַ אֶתְכֶם לְתַאֲווֹתָיו. 13וְאַל תִּמְסְרוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם לַחֵטְא כְּכֵלִים שֶׁל רֶשַׁע, אֶלָּא מִסְרוּ אֶת עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּאֲנָשִׁים חַיִּים שֶׁהוּקְמוּ מִן הַמֵּתִים, וְאֶת אֵיבְרֵיכֶם תִּמְסְרוּ לֵאלֹהִים כְּכֵלִים שֶׁל צֶדֶק.
14הַחֵטְא לֹא יִשְׁלֹט בָּכֶם, כִּי אֵינְכֶם תַּחַת יַד הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת יַד הַחֶסֶד.
Der Sünde Sold ist der Tod
15וּבְכֵן מָה? הַאִם נֶחֱטָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ תַּחַת יַד הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת יַד הַחֶסֶד? חַס וְחָלִילָה! 16הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים אֶת עַצְמְכֶם כַּעֲבָדִים לְמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְצַיֵּת לוֹ, עֲבָדִים אַתֶּם לְמִי שֶׁאַתֶּם מְצַיְּתִים - אוֹ לַחֵטְא הַמּוֹלִיךְ אֶל מָוֶת, אוֹ לַצִּיּוּת הַמּוֹלִיךְ אֱלֵי צְדָקָה. 17אַךְ תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאַתֶּם, אֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן הֱיִיתֶם עֲבָדִים לַחֵטְא, נִשְׁמַעְתֶּם בְּכָל לֵב לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חֻנַּכְתֶּם בָּהּ.
18וּלְאַחַר שֶׁשֻּׁחְרַרְתֶּם מִן הַחֵטְא נַעֲשֵׂיתֶם עֲבָדִים לַצְּדָקָה. 19אֲנִי מְדַבֵּר בְּדֻגְמָאוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת בִּגְלַל חֻלְשַׁתְכֶם, חֻלְשַׁת בָּשָׂר וָדָם. כְּמוֹ שֶׁכַּעֲבָדִים לְטֻמְאָה וְרֶשַׁע מְסַרְתֶּם אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְתַכְלִית שֶׁל רֶשַׁע, כֵּן עַתָּה כַּעֲבָדִים לַצְּדָקָה מִסְרוּ אֶת אֵיבְרֵיכֶם לְתַכְלִית שֶׁל קְדֻשָּׁה. 20הֲרֵי בְּעֵת שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן הַצְּדָקָה.
21וְאוּלָם אֵיזֶה פְּרִי הָיָה לָכֶם אָז מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם מִתְבַּיְּשִׁים בָּהֶם עַכְשָׁו? הֲלֹא הַמָּוֶת הוּא תּוֹצָאָתָם. 22אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם מְשֻׁחְרָרִים מֵהַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים, יֵשׁ לָכֶם פְּרִי הַמֵּבִיא לִידֵי קְדֻשָּׁה, וְהַתּוֹצָאָה הִיא חַיֵּי עוֹלָם; 23כִּי שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת, אֲבָל מַתְּנָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי עוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.