Römer 15

Traget einander

אֲנַחְנוּ הַחֲזָקִים חַיָּבִים לָשֵׂאת אֶת חֻלְשׁוֹת הַחַלָּשִׁים וְלֹא לְבַקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמֵנוּ. ²כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִדְאַג לְטוֹבַת רֵעֵהוּ כְּדֵי שֶׁרֵעֵהוּ יִבָּנֶה, ³שֶׁכֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא בִּקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כַּכָּתוּב: "וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי."

⁴וַהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב מִקֶּדֶם, נִכְתַּב לְהַדְרָכָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ תִּקְוָה מִתּוֹךְ הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה שֶׁבַּכְּתוּבִים. ⁵וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה יִתֵּן וְתִהְיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים זֶה עִם זֶה כִּרְצוֹן הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, ⁶כְּדֵי שֶׁבְּלֵב אֶחָד וּבְפֶה אֶחָד תְּהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

Christus für Juden und Heiden

⁷עַל כֵּן קַבְּלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אוֹתָנוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים. ⁸וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת הַנִּמּוֹלִים בִּגְלַל נֶאֱמָנוּת אֱלֹהִים, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָאָבוֹת, ⁹וּכְדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יְהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל רַחֲמָיו, כַּכָּתוּב: "עַל־כֵּן אוֹדְךָ יהוה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר."

¹⁰וְעוֹד הוּא אוֹמֵר: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ" ¹¹וְעוֹד: "הַלְלוּ־אֶת יהוה כָּל־גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים." ¹²וִישַׁעְיָהוּ אוֹמֵר: "וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ."

¹³וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּגְאֶה בָּכֶם הַתִּקְוָה בְּכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

Der Dienst des Paulus an den Völkern

¹⁴אֲנִי בָּטוּחַ, אַחַי, שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים טוּב, מְלֵאִים כָּל דַּעַת וְיוֹדְעִים גַּם לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. ¹⁵בְּכָל זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֹּה וָשָׁם בְּהֶעָזָה רַבָּה לְמַדַּי, כְּמִי שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְכֶם, וְזֹאת עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת אֱלֹהִים ¹⁶לִהְיוֹת מְשָׁרֵת־קֹדֶשׁ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּשְׁבִיל הַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יִהְיוּ לְמִנְחָה רְצוּיָה, מְקֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

¹⁷לָכֵן, הוֹדוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ יָכוֹל אֲנִי לְהִתְגָּאוֹת בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים ¹⁸וְלֹא אָעֵז לְדַבֵּר בִּלְתִּי אִם עַל הַדְּבָרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עָשָׂה דַּרְכִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם לִידֵי צִיּוּת, וְזֹאת עַל־יְדֵי דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, ¹⁹בְּכֹחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ עַד אִלּוּרִיקוֹן.

²⁰וְאָמְנָם הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַשֵֹר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם הִשְׁמִיעוּ בָּהֶם אֶת שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבְנֶה עַל יְסוֹד שֶׁל אֲחֵרִים, ²¹אֶלָּא כַּכָּתוּב: "אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ." ²²לָכֵן גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם.

Paulus plant den Besuch in Rom

²³אֲבָל כָּעֵת, הוֹאִיל וְאֵין לִי עוֹד מָקוֹם לִפְעֻלָּה בָּאֲזוֹרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁנִים רַבּוֹת מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, ²⁴אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּדַרְכִּי לִסְפָרַד אָסוּר לִרְאוֹתְכֶם, וּלְאַחַר שֶׁאֵהָנֶה קִמְעָה אֶצְלְכֶם תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכִּי. ²⁵אוּלָם כָּעֵת אֲנִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים, ²⁶כִּי מָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה רָאוּ לְנָכוֹן לִתְרֹם תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי הַקְּדוֹשִׁים.

²⁷הֵם רָאוּ זֹאת לְנָכוֹן וְזוֹהִי חוֹבָתָם כְּלַפֵּיהֶם; שֶׁכֵּן אִם הַגּוֹיִם שֻׁתְּפוּ בַּדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם, עֲלֵיהֶם גַּם לְסַיֵּעַ לָהֶם בִּדְבָרִים חָמְרִיִּים. ²⁸לָכֵן לְאַחַר שֶׁאַשְׁלִים זֹאת וְאֶמְסֹר לָהֶם בַּחֲתִימָתִי אֶת הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, אָסוּר אֲלֵיכֶם בְּדַרְכִּי לִסְפָרַד. ²⁹אֲנִי בָּטוּחַ כִּי כַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם, אָבוֹא בִּמְלוֹא בִּרְכַּת הַמָּשִׁיחַ.

³⁰וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי, לְמַעַן אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְמַעַן אַהֲבַת הָרוּחַ, לְהֵאָבֵק יַחַד אִתִּי בִּתְפִלּוֹת לֵאלֹהִים בַּעֲדִי, ³¹כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִידֵי הַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְשֵׁרוּתִי לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם יִהְיֶה לְרָצוֹן בְּעֵינֵי הַקְּדוֹשִׁים, ³²וּכְדֵי שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְאָנוּחַ בְּחֶבְרַתְכֶם.

³³אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.