Lukas 21
Die zwei Münzen der Witwe
הוּא הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה אֶת הָעֲשִׁירִים שָׂמִים נִדְבוֹתֵיהֶם בְּתֵבַת הָאוֹצָר. 2כִּרְאוֹתוֹ אַלְמָנָה עֲנִיָּה שָׂמָה בּוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, 3אָמַר: "אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
4כִּי כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם מִן הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְמִחְיָה."
Die Zeichen des Endes
5כֵּיוָן שֶׁכַּמָּה מֵהֶם דִּבְּרוּ עַל הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא מְהֻדָּר בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתָּנוֹת, אָמַר: 6"הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה." 7שְׁאָלוּהוּ: "רַבִּי, אִם כֵּן מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַהוּ הָאוֹת לִפְנֵי שֶׁזֶּה יִקְרֶה?"
8הֵשִׁיב וְאָמַר: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעוּ אֶתְכֶם, כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, ''אֲנִי הוּא!'' וְ''הָעֵת קְרוֹבָה!'' אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם. 9וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת אַל תִּבָּהֲלוּ, כִּי אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, אַךְ לֹא מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ."
Ihr werdet meine Zeugen sein
10הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, 11וְתִהְיֶינָה רְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים רָעָב וְדֶבֶר וְגַם מוֹרָאִים וְאוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם. 12אַךְ לִפְנֵי כָּל אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָּכֶם אֶת יְדֵיהֶם וְיִרְדְּפוּ וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וּלְבָתֵּי כֶּלֶא, וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי.
13זֶה יְבִיאֲכֶם לְמַתַּן עֵדוּת. 14וְעַתָּה שִׂימוּ לִבְּכֶם שֶׁלֹּא לְהָכִין מֵרֹאשׁ דְּבָרִים לַהֲגַנַּתְכֶם, 15כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה אֲשֶׁר כָּל מִתְנַגְּדֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּהּ אוֹ לְסָתְרָהּ.
16וְגַם תֻּסְגְּרוּ עַל־יְדֵי הוֹרִים וְאַחִים, קְרוֹבִים וַחֲבֵרִים, וְיָמִיתוּ מִכֶּם; 17וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי, 18אַךְ שַׂעֲרָה מִשְֹעַר רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד.
19עִמְדוּ בְּתוֹחַלְתְּכֶם וְתִקְנוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
Die Zerstörung Jerusalems
20וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת, דְּעוּ כִּי קָרֵב חֻרְבָּנָהּ. 21אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה - שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; הַנִּמְצָאִים בָּעִיר, שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּשָֹדוֹת אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ; 22כִּי יְמֵי נָקָם הֵם לְמַלֵּא כָּל הַכָּתוּב.
23אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי צָרָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה עַל הָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל הָעָם הַזֶּה. 24בְּחֶרֶב יִפְּלוּ וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם, וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה מִרְמָס לְגוֹיִם עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם."
Das Kommen des Menschensohnes
25"וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְעַל הָאָרֶץ מְצוּקָה לַגּוֹיִם וּמְבוּכָה מִגַּעַשׁ הַיָּם וְגַלָּיו. 26בְּנֵי אָדָם יִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה וּמִצִּפִּיָּה לַבָּאוֹת עַל הָעוֹלָם, כִּי כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. 27אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.
28כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם."
Lernt vom Feigenbaum
29הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "רְאוּ אֶת הַתְּאֵנָה וְאֶת כָּל הָעֵצִים. 30כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם מְלַבְלְבִים, יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם כִּי קָרוֹב הַקַּיִץ. 31כֵּן גַּם כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים, דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
32אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה. 33הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
Wacht und betet
34הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יִכְבַּד לְבַבְכֶם בִּשְׁתִיָּה וּבְשִׁכָּרוֹן וּבְדַאֲגוֹת הַחַיִּים וְהַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם פִּתְאוֹם; 35כִּי כְּמוֹ פַּח יָבוֹא עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. 36לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בְּכָל עֵת וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחֲכֶם לְהִמָּלֵט מִכָּל הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן־הָאָדָם."
37בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לָלוּן בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים. 38וְכָל הָעָם הִשְׁכִּימוּ לָבוֹא אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.