Jakobus 1
Ein Gruß von Jakobus
יַעֲקֹב, עֶבֶד אֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹם שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁבַּגּוֹלָה.
Achtet es für lauter Freude
2לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה חִשְׁבוּ זֹאת, אַחַי, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת, 3שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי בְּחִינַת אֱמוּנַתְכֶם מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת. 4אֲבָל שֶׁתְּהֵא הַסַּבְלָנוּת שְׁלֵמָה בְּפָעֳלָהּ, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵמִים וּבְלֹא דֹּפִי וְלֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.
5אִישׁ מִכֶּם אִם יֶחְסַר חָכְמָה, יְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכֹּל בִּנְדִיבוּת וּבְלֹא גְּעָרָה, וְתִנָּתֵן לוֹ. 6אַךְ יְבַקֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי סָפֵק, כִּי בַּעַל־סָפֵק דּוֹמֶה לְגַלֵּי הַיָּם הַנִּדְחָפִים וְסוֹעֲרִים מִפְּנֵי הָרוּחַ. 7אוֹתוֹ הָאִישׁ אַל יַחְשֹׁב כִּי יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ מֵאֵת יהוה, 8בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הַפּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים הֲפַכְפַּךְ בְּכָל דְּרָכָיו.
9יִתְהַלֵּל הָאָח הַדַּל בְּרוֹמְמוּתוֹ, 10וְהֶעָשִׁיר שֶׁיִּתְהַלֵּל בְּשִׁפְלוֹ, כִּי כְּצִיץ חָצִיר הוּא יַחֲלֹף. 11הֵן בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת יִיבַשׁ הֶחָצִיר וְיִפֹּל צִיצוֹ וְיֹאבַד חֵן מַרְאֵהוּ; כֵּן גַּם הֶעָשִׁיר יִבֹּל בַּהֲלִיכוֹתָיו.
12אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּנִסָּיוֹן, כִּי לְאַחַר עָמְדוֹ בַּנִּסָּיוֹן יְקַבֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאָדוֹן לְאוֹהֲבָיו.
Jede gute Gabe kommt von oben
13מִי שֶׁמִּתְנַסֶּה אַל יֹאמַר, "אֱלֹהִים מְנַסֶּה אוֹתִי", שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְנֻסֶּה בָּרַע וְאֵין הוּא מְנַסֶּה אִישׁ. 14אֶלָּא שֶׁכָּל אִישׁ מִתְנַסֶּה כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּתֶּה בְּתַאֲוָתוֹ שֶׁלּוֹ. 15אַחֲרֵי כֵן תַּהֲרֶה הַתַּאֲוָה וְתֵלֵד חֵטְא; וְהַחֵטְא כְּשֶׁיִּשְׁלַם יוֹלִיד מָוֶת.
16אַל נָא תִּטְעוּ, אַחַי אֲהוּבַי. 17כָּל מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל מַתָּנָה שְׁלֵמָה יוֹרֶדֶת מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר כָּל שִׁנּוּי וְכָל צֵל חִלּוּף אֵין בּוֹ. 18הוּא כִּרְצוֹנוֹ הוֹלִיד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת, לְמַעַן נִהְיֶה בִּכּוּרֵי יְצִירָיו.
Seid Täter des Wortes
19עַל כֵּן, אַחַי אֲהוּבַי, יְהֵא כָּל אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ, בִּלְתִּי נֶחְפָּז לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעֹס, 20שֶׁהֲרֵי כַּעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים. 21לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל טִנּוּף וְרֹב רֶשַׁע, וְקַבְּלוּ בַּעֲנָוָה אֶת הַדָּבָר הַנָּטוּעַ אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיע אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
22הֱיוּ עוֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים, פֶּן תְּרַמּוּ אֶת עַצְמְכֶם; 23כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, כָּמוֹהוּ כְּאִישׁ הַמַּבִּיט עַל תֹּאַר פָּנָיו בַּמַּרְאָה; 24הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְהָלַךְ לוֹ, וּמִיָּד שָׁכַח מַה צּוּרָתוֹ.
25אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, תּוֹרַת הַחֵרוּת, וְעוֹמֵד בָּהּ מִבְּלִי לִהְיוֹת שׁוֹמֵעַ־וְשׁוֹכֵחַ, אֶלָּא עוֹשֶׂה בְּפֹעַל - אִישׁ זֶה מְבֹרָךְ יִהְיֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ. 26מִי שֶׁסָּבוּר שֶׁהוּא עוֹבֵד אֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשׁוֹנוֹ כִּי אִם מַתְעֶה אֶת לִבּוֹ, עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא הֶבֶל. 27זֹאת הִיא עֲבוֹדַת אֱלֹהִים טְהוֹרָה וּתְמִימָה לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ: לִפְקֹד אֶת הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּצָרָתָם, וּלְהִשָּׁמֵר נָקִי מִטֻּמְאַת הָעוֹלָם.