Hosea 2

Die untreue Frau wird getadelt

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי׃ ²וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי־יְהוּדָה וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו, וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן־הָאָרֶץ; כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל׃ ³אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי; וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה׃ ⁴רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ, כִּי־הִיא לֹא אִשְׁתִּי, וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ; וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיה, וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ׃ ⁵פֶּן־אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וְהִצַּגְתִּיהָ, כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ; וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא׃ ⁶וְאֶת־בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם; כִּי־בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה׃ ⁷כִּי זָנְתָה אִמָּם, הֹבִישָׁה הוֹרָתָם; כִּי אָמְרָה, אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי׃ ⁸לָכֵן הִנְנִי־שָׂךְ אֶת־דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים; וְגָדַרְתִּי אֶת־גְּדֵרָהּ, וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא׃

⁹וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה, אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה׃ ¹⁰וְהִיא לֹא יָדְעָה, כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ, הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר; וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל׃ ¹¹לָכֵן אָשׁוּב, וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ; וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, לְכַסּוֹת אֶת־עֶרְוָתָהּ׃ ¹²וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת־נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאִישׁ לֹא־יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי׃ ¹³וְהִשְׁבַּתִּי כָּל־מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ; וְכֹל מוֹעֲדָהּ׃

Ich führe sie in die Wüste

¹⁴וַהֲשִׁמֹּתִי, גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ, אֲשֶׁר אָמְרָה, אֶתְנָה הֵמָּה לִי, אֲשֶׁר נָתְנוּ־לִי מְאַהֲבָי; וְשַׂמְתִּים לְיַעַר, וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה׃ ¹⁵וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ, אֶת־יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם, וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם־יְהוָה׃ פ ¹⁶לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי עַל־לִבָּהּ׃ ¹⁷וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָיִם׃ ס ¹⁸וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא־תִקְרְאִי־לִי עוֹד בַּעְלִי׃ ¹⁹וַהֲסִרֹתִי אֶת־שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ; וְלֹא־יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם׃ ²⁰וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא, עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן־הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח׃ ²¹וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃

²²וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ אֶת־יְהוָה׃ ס ²³וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶעֱנֶה נְאֻם־יְהוָה, אֶעֱנֶה אֶת־הַשָּׁמָיִם; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ ²⁴וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת־הַדָּגָן וְאֶת־הַתִּירוֹשׁ וְאֶת־הַיִּצְהָר; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת־יִזְרְעֶאל׃ ²⁵וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת־לֹא רֻחָמָה; וְאָמַרְתִּי לְלֹא־עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי׃ פ