Deuteronomium 21
Ein ungeklärter Mord
כִּי־יִמָּצֵא חָלָל, בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה; לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ׃ 2וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ; וּמָדְדוּ אֶל־הֶעָרִים, אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל׃ 3וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל־הֶחָלָל; וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא־עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא־מָשְׁכָה בְּעֹל׃ 4וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת־הָעֶגְלָה אֶל־נַחַל אֵיתָן, אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ; וְעָרְפוּ־שָׁם אֶת־הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׃ 5וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, כִּי בָם, בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה; וְעַל־פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל־רִיב וְכָל־נָגַע׃ 6וְכֹל, זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא, הַקְּרֹבִים אֶל־הֶחָלָל; יִרְחֲצוּ אֶת־יְדֵיהֶם, עַל־הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל׃ 7וְעָנוּ וְאָמְרוּ; יָדֵינוּ, לֹא (שפכה) שָׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ׃ 8כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־פָּדִיתָ יְהוָה, וְאַל־תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם׃
9וְאַתָּה, תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ; כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה׃ ס
Die Heirat einer Gefangenen
10כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׃ 11וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת יְפַת־תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה׃ 12וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה אֶת־רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה אֶת־צִפָּרְנֶיהָ׃ 13וְהֵסִירָה אֶת־שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה׃ 14וְהָיָה אִם־לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא־תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף; לֹא־תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ׃ ס
Das Recht des Erstgeborenen
15כִּי־תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ־לוֹ בָנִים, הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה; וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה׃ 16וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת־בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה לוֹ; לֹא יוּכַל, לְבַכֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה, עַל־פְּנֵי בֶן־הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר׃ 17כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לוֹ; כִּי־הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה׃ ס
Ein widerspenstiger Sohn
18כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם׃ 19וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ; וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל־שַׁעַר מְקֹמוֹ׃ 20וְאָמְרוּ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל וְסֹבֵא׃ 21וּרְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ; וְכָל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ׃ ס
Verflucht ist, wer am Holz hängt
22וְכִי־יִהְיֶה בְאִישׁ, חֵטְא מִשְׁפַּט־מָוֶת וְהוּמָת; וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל־עֵץ׃ 23לֹא־תָלִין נִבְלָתוֹ עַל־הָעֵץ, כִּי־קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי־קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי; וְלֹא תְטַמֵּא אֶת־אַדְמָתְךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ ס