Daniel 6

Der Anschlag gegen Daniel

וְדָרְיָוֶשׁ מָדָיָא, קַבֵּל מַלְכוּתָא; כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין (דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי בן ששים שנה במולכו.)׃ ²שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ, וַהֲקִים עַל־מַלְכוּתָא, לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין; דִּי לֶהֱוֹן בְּכָל־מַלְכוּתָא׃ ³וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סָרְכִין תְּלָתָא, דִּי דָנִיֵּאל חַד־מִנְּהוֹן; דִּי־לֶהֱוֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּין, יָהֲבִין לְהוֹן טַעְמָא, וּמַלְכָּא לָא־לֶהֱוֵא נָזִק׃ ⁴אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה, הֲוָא מִתְנַצַּח, עַל־סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא; כָּל־קֳבֵל, דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ, וּמַלְכָּא עֲשִׁית, לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא׃ ⁵אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא; וְכָל־עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא־יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה, כָּל־קֳבֵל דִּי־מְהֵימַן הוּא, וְכָל־שָׁלוּ וּשְׁחִיתָה, לָא הִשְׁתְּכַחַת עֲלוֹהִי׃ ⁶אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ אָמְרִין, דִּי לָא נְהַשְׁכַּח לְדָנִיֵּאל דְּנָה כָּל־עִלָּא; לָהֵן הַשְׁכַּחְנָה עֲלוֹהִי בְּדָת אֱלָהֵהּ׃ ס ⁷אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּן, הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא; וְכֵן אָמְרִין לֵהּ, דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃ ⁸אִתְיָעַטוּ כֹּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא, סִגְנַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הַדָּבְרַיָּא וּפַחֲוָתָא, לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא, וּלְתַקָּפָה אֱסָר; דִּי כָל־דִּי־יִבְעֵה בָעוּ מִן־כָּל־אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד־יוֹמִין תְּלָתִין, לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא, יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא׃

⁹כְּעַן מַלְכָּא, תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא; דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּא׃

Daniel in der Löwengrube

¹⁰כָּל־קֳבֵל דְּנָה; מַלְכָּא דָּרְיָוֶשׁ, רְשַׁם כְּתָבָא וֶאֱסָרָא׃ ¹¹וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי־רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ, נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם; וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל־בִּרְכוֹהִי, וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ, כָּל־קֳבֵל דִּי־הֲוָא עָבֵד, מִן־קַדְמַת דְּנָה׃ ס ¹²אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ, וְהַשְׁכַּחוּ לְדָנִיֵּאל; בָּעֵא וּמִתְחַנַּן קֳדָם אֱלָהֵהּ׃ ¹³בֵּאדַיִן קְרִיבוּ וְאָמְרִין קֳדָם־מַלְכָּא עַל־אֱסָר מַלְכָּא, הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ, דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי־יִבְעֵה מִן־כָּל־אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד־יוֹמִין תְּלָתִין, לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא, יִתְרְמֵא לְגוֹב אַרְיָותָא; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּא׃ ¹⁴בֵּאדַיִן עֲנוֹ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא, דִּי דָנִיֵּאל דִּי מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, לָא־שָׂם (עליך) עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם, וְעַל־אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ; וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא, בָּעֵא בָּעוּתֵהּ (ויענו ויאמרו לפני המלך: "דניאל, מבני גלות יהודה, אינו שם לבו עליך, המלך, ועל האיסור שכתבת, והוא מתפלל שלוש פעמים ביום את תפילתו.")׃ ¹⁵אֱדַיִן מַלְכָּא כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע, שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלוֹהִי, וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ; וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא, הֲוָא מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ׃ ¹⁶בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא; וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, דַּע מַלְכָּא דִּי־דָת לְמָדַי וּפָרַס, דִּי־כָל־אֱסָר וּקְיָם דִּי־מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה׃ ¹⁷בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר, וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל, וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל, אֱלָהָךְ, דִּי (אנתה) אַנְתְּ פָּלַח־לֵהּ בִּתְדִירָא, הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ (אז ציוה המלך ויביאו את דניאל וישליכוהו אל גוב האריות. ויען המלך ויאמר לדניאל: "אלוהיך אשר אתה עובד אותו בכל עת, הוא יצילך.)׃

¹⁸וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, וְשֻׂמַת עַל־פֻּם גֻּבָּא; וְחַתְמַהּ מַלְכָּא בְּעִזְקְתֵהּ, וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנוֹהִי, דִּי לָא־תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּאל׃ ¹⁹אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת, וְדַחֲוָן לָא־הַנְעֵל קָדָמוֹהִי; וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי׃ ²⁰בֵּאדַיִן מַלְכָּא, בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנָגְהָא; וּבְהִתְבְּהָלָה, לְגֻבָּא דִי־אַרְיָוָתָא אֲזַל׃ ²¹וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא, לְדָנִיֵּאל, בְּקָל עֲצִיב זְעִק; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל, דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, אֱלָהָךְ, דִּי (אנתה) אַנְתְּ פָּלַח־לֵהּ בִּתְדִירָא, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן־אַרְיָוָתָא (ובהתקרבו אל הגוב זעק בקול עצוב. ויען המלך ויאמר לדניאל: "דניאל, עבד אלוהים חיים, אשר אתה עובד אותו בכל עת, האם עלה בידו להצילך מן האריות?")׃ ²²אֱדַיִן דָּנִיֶּאל, עִם־מַלְכָּא מַלִּל; מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃ ²³אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל־קֳבֵל, דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי, וְאַף (קדמיך) קָדָמָךְ מַלְכָּא, חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת (אלוהי שלח את מלאכו וסגר את פי האריות ולא חיבלוני, יען כי נמצאתי זכאי לפניו. ואף לפניך, המלך, כל רע לא עשיתי.")׃ ²⁴בֵּאדַיִן מַלְכָּא, שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי, וּלְדָנִיֵּאל, אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן־גֻּבָּא; וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן־גֻּבָּא, וְכָל־חֲבָל לָא־הִשְׁתְּכַח בֵּהּ, דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ׃

Darius ehrt den lebendigen Gott

²⁵וַאֲמַר מַלְכָּא, וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי־אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל, וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ, אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן; וְלָא־מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא, עַד דִּי־שְׁלִטוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא, וְכָל־גַּרְמֵיהוֹן הַדִּקוּ׃ ²⁶בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא, כְּתַב לְכָל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי־ (דארין) דָיְרִין בְּכָל־אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא (ויכתוב המלך דָּרְיָוֶשׁ אל כל העמים, האומות והלשונות השוכנים בכל הארץ: "ירבה שלומכם!)׃ ²⁷מִן־קֳדָמַי שִׂים טְעֵם, דִּי בְּכָל־שָׁלְטָן מַלְכוּתִי, לֶהֱוֹן (זאעין) זָיְעִין וְדָחֲלִין, מִן־קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי־דָנִיֵּאל; דִּי־הוּא אֱלָהָא חַיָּא, וְקַיָּם לְעָלְמִין, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְחַבַּל, וְשָׁלְטָנֵהּ עַד־סוֹפָא (מלפני יצאה פקודה, כי בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ויראים מפני אלוהי דניאל, שהוא אלוהים חי וקיים לעולם, אשר מלכותו לא תיכלה ושלטונו יהיה עד קץ הימים.)׃ ²⁸מְשֵׁיזִב וּמַצִּל, וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין, בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא; דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל, מִן־יַד אַרְיָוָתָא׃ ²⁹וְדָנִיֵּאל דְּנָה, הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ; וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ (פרסיא) פָּרְסָאָה (ודניאל זה עשה חיל בימי מלכות דָּרְיָוֶשׁ ובימי מלכות כורש הפרסי.)׃ פ