Hiob 39
Die Geschöpfe, die niemandem gehorchen
הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר: 2תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה: 3תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה: 4יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו: 5מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח: 6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה: 7ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע: 8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש:
9היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך: 10התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך: 11התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך: 12התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף: 13כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה: 14כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם: 15ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה: 16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד:
17כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה: 18כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו: 19התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה: 20התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה: 21יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק: 22ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב: 23עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון: 24ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר:
25בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה: 26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן: 27אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו: 28סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה: 29משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו: 30ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא: