Hiob 11
Zofar tadelt Hiob
ויען צפר הנעמתי ויאמר: 2הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק: 3בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם: 4ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך: 5ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך: 6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך: 7החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא: 8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע:
9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים: 10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו: 11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן: 12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד: 13אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך: 14אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה: 15כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא: 16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר:
17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה: 18ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב: 19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים: 20ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש: