Genesis 41

Pharaoh's dreams

ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר: ²והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו: ³והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר: ⁴ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה: ⁵ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות: ⁶והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן: ⁷ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום: ⁸ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:

⁹וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום: ¹⁰פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים: ¹¹ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו: ¹²ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר: ¹³ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:

Joseph interprets the dreams

¹⁴וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה: ¹⁵ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו: ¹⁶ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה: ¹⁷וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר: ¹⁸והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו: ¹⁹והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע: ²⁰ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת: ²¹ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:

²²וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות: ²³והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם: ²⁴ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי: ²⁵ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה: ²⁶שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ²⁷ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב: ²⁸הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה: ²⁹הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:

³⁰וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ: ³¹ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד: ³²ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו: ³³ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים: ³⁴יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע: ³⁵ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו: ³⁶והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:

Joseph set over Egypt

³⁷וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו: ³⁸ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו: ³⁹ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך: ⁴⁰אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך: ⁴¹ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים: ⁴²ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו: ⁴³וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים: ⁴⁴ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:

⁴⁵ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים:

The seven years of plenty

⁴⁶ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים: ⁴⁷ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים: ⁴⁸ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה: ⁴⁹ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר: ⁵⁰וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און: ⁵¹ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי: ⁵²ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:

The famine begins

⁵³ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים: ⁵⁴ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם: ⁵⁵ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו: ⁵⁶והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים: ⁵⁷וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ: