룻기 3
타작마당의 룻
וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ; בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ־לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב־לָךְ׃ 2וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית אֶת־נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה־הוּא, זֹרֶה אֶת־גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה׃ 3וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ (שמלתך) שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ (וירדתי) וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן; אַל־תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת׃ 4וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב־שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (ושכבתי) וְשָׁכָבְתְּ; וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעַשִׂין׃ 5וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ; כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה׃ 6וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ׃ 7וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה; וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׃ 8וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת; וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו׃
9וַיֹּאמֶר מִי־אָתּ; וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל־אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה׃ 10וַיֹּאמֶר, בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי, הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן־הָרִאשׁוֹן; לְבִלְתִּי־לֶכֶת, אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם־דַּל וְאִם־עָשִׁיר׃ 11וְעַתָּה, בִּתִּי אַל־תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה־לָּךְ; כִּי יוֹדֵעַ כָּל־שַׁעַר עַמִּי, כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ׃ 12וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, כִּי (אם) גֹאֵל אָנֹכִי; וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי׃ 13לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְהוָה; שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר׃ 14וַתִּשְׁכַּב (מרגלתו) מַרְגְּלוֹתָיוֹ עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם (בטרום) בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ; וַיֹּאמֶר אַל־יִוָּדַע, כִּי־בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן׃ 15וַיֹּאמֶר, הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר־עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי־בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ; וַיָּמָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר׃ 16וַתָּבוֹא אֶל־חֲמוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר מִי־אַתְּ בִּתִּי; וַתַּגֶּד־לָהּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה־לָהּ הָאִישׁ׃
17וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי; כִּי אָמַר אֵלַי, אַל־תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל־חֲמוֹתֵךְ׃ 18וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי, עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין, אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר; כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ, כִּי־אִם־כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם׃