룻기 2

룻이 보아스의 밭에서 이삭을 줍다

וּלְנָעֳמִי (מידע) מוֹדַע לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ; וּשְׁמוֹ בֹּעַז׃ ²וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל־נָעֳמִי, אֵלְכָה־נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים, אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו; וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי׃ ³וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה, אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים; וַיִּקֶר מִקְרֶהָ, חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז, אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ׃ ⁴וְהִנֵּה־בֹעַז, בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָה׃ ⁵וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ, הַנִּצָּב עַל־הַקּוֹצְרִים; לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת׃ ⁶וַיַּעַן, הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל־הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר; נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם־נָעֳמִי מִשְּׂדֵה מוֹאָב׃ ⁷וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳטָה־נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים, אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים; וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד, מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד־עַתָּה, זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט׃ ⁸וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל־רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל־תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה; וְכֹה תִדְבָּקִין עִם־נַעֲרֹתָי׃

⁹עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת־הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ; וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל־הַכֵּלִים, וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים׃ ¹⁰וַתִּפֹּל עַל־פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה׃ ¹¹וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ, הֻגֵּד הֻגַּד לִי, כֹּל אֲשֶׁר־עָשִׂית אֶת־חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי, אֶל־עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם׃ ¹²יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר־בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת־כְּנָפָיו׃ ¹³וַתֹּאמֶר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי, וְכִי דִבַּרְתָּ עַל־לֵב שִׁפְחָתֶךָ; וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה, כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ׃ ¹⁴וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ; וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּוֹצְרִים, וַיִּצְבָּט־לָהּ קָלִי, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר׃ ¹⁵וַתָּקָם לְלַקֵּט; וַיְצַו בֹּעַז אֶת־נְעָרָיו לֵאמֹר, גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ׃ ¹⁶וְגַם שֹׁל־תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן־הַצְּבָתִים; וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלֹא תִגְעֲרוּ־בָהּ׃

¹⁷וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד־הָעָרֶב; וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה, וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים׃ ¹⁸וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר, וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה; וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן־לָהּ, אֵת אֲשֶׁר־הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ׃ ¹⁹וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית, יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ; וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ, אֵת אֲשֶׁר־עָשְׂתָה עִמּוֹ, וַתֹּאמֶר, שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז׃ ²⁰וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ, בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדּוֹ, אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי, קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ, מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא׃ ²¹וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה; גַּם כִּי־אָמַר אֵלַי, עִם־הַנְּעָרִים אֲשֶׁר־לִי תִּדְבָּקִין, עַד אִם־כִּלּוּ, אֵת כָּל־הַקָּצִיר אֲשֶׁר־לִי׃ ²²וַתֹּאמֶר נָעֳמִי אֶל־רוּת כַּלָּתָהּ; טוֹב בִּתִּי, כִּי תֵצְאִי עִם־נַעֲרוֹתָיו, וְלֹא יִפְגְּעוּ־בָךְ בְּשָׂדֶה אַחֵר׃ ²³וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט, עַד־כְּלוֹת קְצִיר־הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב אֶת־חֲמוֹתָהּ׃