잠언 9
지혜가 상을 차리다
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ; חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׃ 2טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ; אַף, עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ׃ 3שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא; עַל־גַּפֵּי, מְרֹמֵי קָרֶת׃ 4מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה; חֲסַר־לֵב, אָמְרָה לּוֹ׃ 5לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי; וּשְׁתוּ, בְּיַיִן מָסָכְתִּי׃ 6עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ; וְאִשְׁרוּ, בְּדֶרֶךְ בִּינָה׃ 7יֹסֵר לֵץ, לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן; וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ׃ 8אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ׃
9תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹד; הוֹדַע לְצַדִּיק, וְיוֹסֶף לֶקַח׃ פ 10תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה; וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה׃ 11כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ, שְׁנוֹת חַיִּים׃ 12אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ; וְלַצְתָּ, לְבַדְּךָ תִשָּׂא׃
미련한 여인도 부른다
13אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה; פְּתַיּוּת, וּבַל־יָדְעָה מָּה׃ 14וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ; עַל־כִּסֵּא, מְרֹמֵי קָרֶת׃ 15לִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ; הַמְיַשְּׁרִים, אֹרְחוֹתָם׃ 16מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה; וַחֲסַר־לֵב, וְאָמְרָה לּוֹ׃ 17מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ; וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם׃ 18וְלֹא־יָדַע כִּי־רְפָאִים שָׁם; בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ׃ פ