창세기 42

형들이 애굽으로 내려가다

וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו: ²ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות: ³וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים: ⁴ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון: ⁵ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען: ⁶ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה: ⁷וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל: ⁸ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו:

⁹ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם: ¹⁰ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל: ¹¹כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים: ¹²ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות: ¹³ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו: ¹⁴ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם: ¹⁵בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה: ¹⁶שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם:

¹⁷ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים: ¹⁸ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא: ¹⁹אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם: ²⁰ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן: ²¹ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת: ²²ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש: ²³והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם: ²⁴ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם:

자루 속의 은

²⁵ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן: ²⁶וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם: ²⁷ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו: ²⁸ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו: ²⁹ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר: ³⁰דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ: ³¹ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים: ³²שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען:

³³ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו: ³⁴והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו: ³⁵ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו: ³⁶ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה: ³⁷ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך: ³⁸ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה: