잠언 31
어머니가 그에게 가르친 말씀
דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו: 2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי: 3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין: 4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר: 5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני: 6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש: 7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד: 8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף:
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון:
현숙한 여인
10אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה: 11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר: 12גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה: 13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה: 14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה: 15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה: 16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם: 17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה:
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה: 19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך: 20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון: 21לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים: 22מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה: 23נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ: 24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני: 25עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון:
26פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה: 27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל: 28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה: 29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה: 30שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל: 31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: