오바댜 1
에돔의 교만
חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה: 2הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד: 3זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ: 4אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה: 5אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות: 6איך נחפשו עשו נבעו מצפניו: 7עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו: 8הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו:
9וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל: 10מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם: 11ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם: 12ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה: 13אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו: 14ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה:
여호와의 날이 가까웠나니
15כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך: 16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו: 17ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם: 18והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר: 19וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד: 20וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב: 21ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה: