Daniel 2

Um sonho que ninguém sabe contar

וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר, חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת; וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו׃ ²וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים, וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים, לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו; וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ ³וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי; וַתִּפָּעֶם רוּחִי, לָדַעַת אֶת־הַחֲלוֹם׃ ⁴וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית; מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי, אֱמַר חֶלְמָא (לעבדיך) לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא ("המלך לעולם יחיה! אמור את החלום לעבדיך ונודיעך את פתרונו.")׃ ⁵עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר (לכשדיא) לְכַשְׂדָּאֵי, מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא; הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן, וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן (ויען המלך ויאמר לכשדים: "זה הדבר שיצא מלפני, אם לא תודיעוני את החלום ואת פתרונו, לאיברים תחתכו ובתיכם יושמו לאשפה.)׃ ⁶וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֹן, מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא, תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי; לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי׃ ⁷עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין; מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה׃ ⁸עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה, דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין; כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן, דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא׃

⁹דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָתְכוֹן, וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה (הזמנתון) הִזְדְּמִנְתּוּן לְמֵאמַר קָדָמַי, עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא; לָהֵן, חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי, וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי (והוא כי אם לא תודיעוני את החלום אחד הוא דינכם, התכוננתם לאמר לפני מילת כזב ודבר נשחת עד שישתנה הזמן. על כן, אימרו לי את החלום ואדע כי אכן את פתרונו תודיעוני.")׃ ¹⁰עֲנוֹ (כשדיא) כַשְׂדָּאֵי קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין, לָא־אִיתַי אֲנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא, דִּי מִלַּת מַלְכָּא, יוּכַל לְהַחֲוָיָה; כָּל־קֳבֵל, דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט, מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל, לְכָל־חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי (ויענו הכשדים לפני המלך ויאמרו: "אין אדם על פני הארץ שיוכל להגיד את הדבר שהמלך דורש. לכן לא דרש כל מלך גדול ואדיר דבר כזה מכל חרטום, אשף וכשדי.)׃ ¹¹וּמִלְּתָא דִי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה, וְאָחֳרָן לָא אִיתַי, דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא; לָהֵן אֱלָהִין, דִּי מְדָרְהוֹן, עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי׃ ¹²כָּל־קֳבֵל דְּנָה, מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא; וַאֲמַר לְהוֹבָדָה, לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל׃ ¹³וְדָתָא נֶפְקַת, וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין; וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה׃ פ

O segredo é revelado de noite

¹⁴בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל, הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם, לְאַרְיוֹךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא; דִּי נְפַק לְקַטָּלָה, לְחַכִּימֵי בָּבֶל׃ ¹⁵עָנֵה וְאָמַר, לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִי־מַלְכָּא, עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא; אֱדַיִן מִלְּתָא, הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל׃ ¹⁶וְדָנִיֵּאל, עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא; דִּי זְמָן יִנְתֵּן־לֵהּ, וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ פ ¹⁷אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל; וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע׃ ¹⁸וְרַחֲמִין, לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא, עַל־רָזָה דְּנָה; דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי, עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל׃ ¹⁹אֱדַיִן, לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי־לֵילְיָא רָזָה גֲלִי; אֱדַיִן דָּנִיֵּאל, בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא׃ ²⁰עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר, לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי־אֱלָהָא מְבָרַךְ, מִן־עָלְמָא וְעַד־עָלְמָא; דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ־הִיא׃ ²¹וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא, מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין; יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה׃

²²הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא; יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, (ונהירא) וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (הוא מגלה עמוקות וצפונות, הוא יודע את אשר בחושך והאור שוכן עמו.)׃ ²³לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי, מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה, דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי; וּכְעַן הוֹדַעְתַּנִי דִּי־בְעֵינָא מִנָּךְ, דִּי־מִלַּת מַלְכָּא הוֹדַעְתֶּנָא׃

A estátua e a pedra

²⁴כָּל־קֳבֵל דְּנָה, דָּנִיֵּאל עַל עַל־אַרְיוֹךְ, דִּי מַנִּי מַלְכָּא, לְהוֹבָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל; אֲזַל וְכֵן אֲמַר־לֵהּ, לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל־תְּהוֹבֵד, הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא, וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא׃ ס ²⁵אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה, הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא; וְכֵן אֲמַר־לֵהּ, דִּי־הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע׃ ²⁶עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל, דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר; (האיתיך) הַאִיתָךְ כָּהֵל, לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ (ויען המלך ויאמר לדניאל, אשר שמו היה בֵּלְטְשַׁאצַּר: "האם יכול אתה לגלות לי את החלום שראיתי ואת פתרונו?")׃ ²⁷עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר; רָזָה דִּי־מַלְכָּא שָׁאֵל, לָא חַכִּימִין אָשְׁפִין, חַרְטֻמִּין גָּזְרִין, יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ ²⁸בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין, וְהוֹדַע, לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא; חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הוּא׃ פ ²⁹אַנְתְּה מַלְכָּא, רַעְיוֹנָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ, מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה; וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ מָה־דִי לֶהֱוֵא (אתה המלך, בהיותך על משכבך עלו בלבך מחשבות על העתיד, ומגלה הסודות הודיעך את אשר יהיה.)׃ ³⁰וַאֲנָה, לָא בְחָכְמָה דִּי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא, רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי; לָהֵן, עַל־דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן, וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע׃ ³¹אַנְתְּה מַלְכָּא, חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא, צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ; וְרֵוֵהּ דְּחִיל (אתה המלך ראית, והנה צלם אחד גדול, צלם ענק אשר זהרו חזק מאוד, עמד לפניך ומראהו היה נורא.)׃

³²הוּא צַלְמָא, רֵאשֵׁהּ דִּי־דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף; מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ׃ ³³שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל; רַגְלוֹהִי (מנהון) מִנְּהֵין דִּי פַרְזֶל, (ומנהון) וּמִנְּהֵין דִּי חֲסַף (שוקיו ברזל ורגליו חלקן ברזל וחלקן חרס.)׃ ³⁴חָזֵה הֲוַיְתָ, עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן, וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלוֹהִי, דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא; וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן׃ ³⁵בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא, וַהֲווֹ כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט, וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא, וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן; וְאַבְנָא דִּי־מְחָת לְצַלְמָא, הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָא׃ ³⁶דְּנָה חֶלְמָא, וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם־מַלְכָּא׃ ³⁷אַנְתְּה מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא; דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב־לָךְ (אתה המלך, מלך המלכים, אשר אלוהי השמים נתן לך את המלכות, את החוסן, את הכוח ואת הכבוד)׃ ³⁸וּבְכָל־דִּי (דארין) דָיְרִין בְּנֵי־אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף־שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ, וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן; אַנְתְּה־הוּא, רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא (ונתן בידך כל אשר בארץ, את בני האדם, את חיות השדה ואת עוף השמים, והשליטך על כולם. אתה הוא ראש הזהב.)׃ ³⁹וּבָתְרָךְ, תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ; וּמַלְכוּ (תליתיא) תְלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא, דִּי תִשְׁלַט בְּכָל־אַרְעָא (אחריך תקום מלכות אחרת, ניקלה משלך, ומלכות אחרת, שלישית, עשויה נחושת ותשלוט בכל הארץ.)׃

⁴⁰וּמַלְכוּ (רביעיה) רְבִיעָאָה, תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא; כָּל־קֳבֵל, דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא, וּכְפַרְזְלָא דִּי־מְרָעַע כָּל־אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹעַ (ומלכות רביעית תהיה חזקה כברזל. וכאשר הברזל מפרר ומנפץ את הכל, וכאשר הברזל משבר, כן תפרר ותשבר מלכות זו את כל אלה.)׃ ⁴¹וְדִי־חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא, (מנהון) מִנְּהֵן חֲסַף דִּי־פֶחָר (ומנהון) וּמִנְּהֵין פַּרְזֶל, מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה, וּמִן־נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא־בַהּ; כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה, פַּרְזְלָא, מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא (ואשר ראית רגלים ואצבעות שחלקן חרס היוצר וחלקן ברזל, הוא שתהיה זו מלכות חלוקה. יהיה בה מחוזקו של הברזל, כפי שראית ברזל מעורב בחרס הטיט.)׃ ⁴²וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא, (מנהון) מִנְּהֵין פַּרְזֶל (ומנהון) וּמִנְּהֵין חֲסַף; מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה, וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָה (ואשר היו אצבעות הרגלים חלקן ברזל וחלקן חרס, הוא שהמלכות תהיה חלקה חזקה וחלקה שבירה.)׃ ⁴³(די) וְדִי חֲזַיְתָ, פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא, מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא, וְלָא־לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם־דְּנָה; הֵא־כְדִי פַרְזְלָא, לָא מִתְעָרַב עִם־חַסְפָּא (ואשר ראית ברזל מעורב בחרס הטיט, הוא שאף על פי שיתערבו זה בזה בזרע אנוש, לא יהיו דבקים זה בזה, כפי שהברזל אינו מתערב עם החרס.)׃ ⁴⁴וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן, יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל, וּמַלְכוּתָה, לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק; תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא, וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא׃ ⁴⁵כָּל־קֳבֵל דִּי־חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן, וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא, אֱלָהּ רַב הוֹדַע לְמַלְכָּא, מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה; וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ׃ פ

Daniel é promovido

⁴⁶בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל־אַנְפּוֹהִי, וּלְדָנִיֵּאל סְגִד; וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין, אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ׃ ⁴⁷עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר, מִן־קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן, הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין; דִּי יְכֵלְתָּ, לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה׃ ⁴⁸אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי, וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ, וְהַשְׁלְטֵהּ, עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל; וְרַב־סִגְנִין, עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל׃ ⁴⁹וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן־מַלְכָּא, וּמַנִּי, עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל, לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא׃ פ