Mateus 25
As dez virgens
אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן: 2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות: 3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן: 4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן: 5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה: 6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו: 7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן: 8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו:
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן: 10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת: 11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו: 12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן: 13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם:
A parábola dos talentos
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו: 15ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם: 16וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות: 17וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות: 18אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו: 19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם: 20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן: 21ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן: 23ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך: 24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת: 25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך: 26ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי: 27לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית: 28על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים: 29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו:
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:
As ovelhas e os bodes
31והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו: 32ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים: 33והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו: 34אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם: 35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני: 36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי: 37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך: 38ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך:
39ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך: 40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם: 41ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו: 42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי: 43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי: 44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך: 45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם: 46וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם: