Daniel 4
El rey cuenta lo que sucedió
אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר, שְׁלֵה הֲוֵית בְּבֵיתִי, וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִי׃ 2חֵלֶם חֲזֵית וִידַחֲלִנַּנִי; וְהַרְהֹרִין עַל־מִשְׁכְּבִי, וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי׃ 3וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, לְהַנְעָלָה קָדָמַי, לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל; דִּי־פְשַׁר חֶלְמָא יְהוֹדְעֻנַּנִי׃
El sueño del gran árbol
4בֵּאדַיִן (עללין) עָלִּין, חַרְטֻמַיָּא אָשְׁפַיָּא, (כשדיא) כַּשְׂדָּאֵי וְגָזְרַיָּא; וְחֶלְמָא, אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהוֹן, וּפִשְׁרֵהּ לָא־מְהוֹדְעִין לִי (אז באו החרטומים, האשפים, הכשדים והקוסמים וסיפרתי להם את החלום, אך הם לא הודיעו לי את פתרונו.)׃ 5וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי, וְדִי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ; וְחֶלְמָא קָדָמוֹהִי אַמְרֵת׃ 6בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת, דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ, וְכָל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ; חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר׃ 7וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי; חָזֵה הֲוֵית, וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא׃ 8רְבָה אִילָנָא וּתְקִף; וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל־אַרְעָא׃ 9עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא־בֵהּ; תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹהִי (ידרון) יְדוּרָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא, וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל־בִּשְׂרָא (עלהו יפה ופריו רב. ויהי בו מזון לכל. בצילו חסו חיות השדה ובענפיו שכן עוף השמים וממנו ניזון כל בשר.)׃ 10חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי; וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ, מִן־שְׁמַיָּא נָחִת׃ 11קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר, גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ; תְּנֻד חֵיוְתָא מִן־תַּחְתּוֹהִי, וְצִפְּרַיָּא מִן־עַנְפוֹהִי׃
12בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ, בְּדִתְאָא דִּי בָרָא; וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע, וְעִם־חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא׃ 13לִבְבֵהּ מִן־ (אנושא) אֲנָשָׁא יְשַׁנּוֹן, וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ; וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי (לב האדם ישתנה בו ולב חיה יינתן לו ושבעה עידנים יעברו עליו.)׃ 14בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא; עַד־דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי־שַׁלִּיט (עליא) עִלָּאָה בְּמַלְכוּת (אנושא) אֲנָשָׁא, וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ, וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים (עליה) עֲלַהּ (בגזירת מלאכים נחרץ המעשה ובמאמר קדושים נהיה הדבר, למען ידע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני האדם. לאשר יחפוץ יתננה ואת השפל באנשים יקים עליה.")׃ 15דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית, אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר; (ואנתה) וְאַנְתְּ בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר, כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־חַכִּימֵי מַלְכוּתִי, לָא־יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעֻתַנִי, (ואנתה) וְאַנְתְּ כָּהֵל, דִּי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ (זה החלום שחזיתי אני המלך נְבוּכַדְנֶצַּר. ואתה, בֵּלְטְשַׁאצַּר, אמור לי את פתרונו. כל חכמי ממלכתי לא יוכלו להודיעני את פתרונו, אבל אתה יכול, כי בך רוח אלוהי קודש.')׃ 16אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר, אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה, וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל־יְבַהֲלָךְ, עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר, (מראי) מָרִי חֶלְמָא (לשנאיך) לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ (לעריך) לְעָרָךְ (אז השתומם דניאל, אשר שמו היה בֵּלְטְשַׁאצַּר, שעה קלה ומחשבותיו הבהילוהו. ויען המלך ויאמר: 'בֵּלְטְשַׁאצַּר, אל יבהלוך החלום ופתרונו.' ויען בֵּלְטְשַׁאצַּר ויאמר: 'אדוני, יהיה נא החלום על שונאיך ופתרונו על יריביך!)׃ 17אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ, דִּי רְבָה וּתְקִף; וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְכָל־אַרְעָא׃ 18וְעָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא־בֵהּ; תְּחֹתוֹהִי, תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹהִי יִשְׁכְּנָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא׃
Aparta tus pecados
19(אנתה) אַנְתְּ־הוּא מַלְכָּא, דִּי רְבַית וּתְקֵפְתְּ; וּרְבוּתָךְ רְבָת וּמְטָת לִשְׁמַיָּא, וְשָׁלְטָנָךְ לְסוֹף אַרְעָא (אתה הוא, המלך, שגדלת ועצמת וגדולתך רבתה עד שהגיעה לשמים, ושלטונך הגיע עד קצה הארץ.)׃ 20וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת מִן־שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי, בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ, בְּדִתְאָא דִּי בָרָא; וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע, וְעִם־חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ, עַד דִּי־שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי׃ 21דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא; וּגְזֵרַת (עליא) עִלָּאָה הִיא, דִּי מְטָת עַל־ (מראי) מָרִי מַלְכָּא (זה פתרונו, המלך, וגזרת אל עליון היא הבאה על אדוני המלך.)׃ 22וְלָךְ טָרְדִין מִן־אֲנָשָׁא וְעִם־חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן, וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָיךְ; עַד דִּי־תִנְדַּע, דִּי־שַׁלִּיט עִלָּיָא בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא, וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ (יגרשוך מקרב בני אדם ועם חית השדה יהיה מגורך. כבקר יאכילוך עשב ומטל השמים תירטב, ושבעה עידנים יעברו עליך, עד שתכיר כי האל העליון שולט בממלכת בני האדם ולאשר חפץ יתננה.)׃ 23וְדִי אֲמַרוּ, לְמִשְׁבַּק עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי דִּי אִילָנָא, מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָה; מִן־דִּי תִנְדַּע, דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא׃ 24לָהֵן מַלְכָּא, מִלְכִּי יִשְׁפַּר (עליך) עֲלָךְ, (וחטיך) וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן; הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ (לכן, המלך, תמצא נא עצתי חן לפניך. פדה חטאיך בצדקה ועוונותיך בחנינת עניים, כדי שתארך שלוותך.')׃ 25כֹּלָּא מְּטָא, עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃ פ 26לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי־עֲשַׂר; עַל־הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה׃
27עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, הֲלָא דָא־הִיא בָּבֶל רַבְּתָא; דִּי־אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ, בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי׃
El rey come hierba como un buey
28עוֹד, מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא, קָל מִן־שְׁמַיָּא נְפַל; לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, מַלְכוּתָה עֲדָת מִנָּךְ׃ 29וּמִן־אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם־חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ, עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן (עליך) עֲלָךְ; עַד דִּי־תִנְדַּע, דִּי־שַׁלִּיט עִלָּיָא בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא, וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ (מקרב בני אדם מגרשים אותך ועם חית השדה יהיה מגורך. עשב כבקר יאכילוך ושבעה עידנים יעברו עליך, עד אשר תכיר כי אל עליון שולט בממלכת בני האדם ולאשר יחפוץ יתננה.')׃ 30בַּהּ־שַׁעֲתָא, מִלְּתָא סָפַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמִן־אֲנָשָׁא טְרִיד, וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל, וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע; עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין׃ 31וְלִקְצָת יוֹמַיָּה אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת, וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב, (ולעליא) וּלְעִלָּאָה בָּרְכֵת, וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת; דִּי שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם, וּמַלְכוּתֵהּ עִם־דָּר וְדָר (ולקץ הימים נשאתי, אני נְבוּכַדְנֶצַּר, עיני השמימה ודעתי שבה אלי. את אל עליון ברכתי ולחי עולמים נתתי שבח והדר, לאל אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו לדור ודור,)׃ 32וְכָל־ (דארי) דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין, וּכְמִצְבְּיֵהּ, עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, (ודארי) וְדָיְרֵי אַרְעָא; וְלָא אִיתַי דִּי־יְמַחֵא בִידֵהּ, וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ (אשר למולו כל יושבי ארץ כאפס נחשבים, העושה כרצונו בצבא השמים וביושבי ארץ ואין מי שימחה בידו ויאמר לו: 'מה עשית?')׃ 33בֵּהּ־זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי, וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי, וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן; וְעַל־מַלְכוּתִי הָתְקְנַת, וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי׃
La razón vuelve al rey
34כְּעַן אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר, מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא, דִּי כָל־מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט, וְאֹרְחָתֵהּ דִּין; וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה, יָכִל לְהַשְׁפָּלָה׃ פ