2 Corintios 1
Pablo saluda a los corintios
מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת הָאָח טִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתּוֹס וּלְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאָכָיָה: 2חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
El Dios de toda consolación
3בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַב הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָּל נֶחָמָה, 4הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא - בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים; 5כִּי כְּשֵׁם שֶׁשּׁוֹפְעִים בָּנוּ סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם שׁוֹפַעַת נֶחָמָתֵנוּ עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ.
6וְאִם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם; אִם אֲנַחְנוּ מְנֻחָמִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתָן הַצָּרוֹת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים. 7וְתִקְוָתֵנוּ עַל־אוֹדוֹתֵיכֶם אֵיתָנָה הִיא, בְּיָדְעֵנוּ כִּי כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם שֻׁתָּפִים לַצָּרוֹת, כֵּן גַּם שֻׁתָּפִים אַתֶּם לַנֶּחָמָה. 8אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דְּבַר הַצָּרָה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ בְּאַסְיָה; נִלְחַצְנוּ לְלֹא נְשׂא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ אֲפִלּוּ מֵחַיֵּינוּ.
9פְּסַק דִּין מָוֶת קִנֵּן בְּתוֹכֵנוּ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּעַצְמֵנוּ, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים; 10הוּא הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת חָמוּר כָּל כָּךְ וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ; בּוֹ אָנוּ תּוֹלִים תִּקְוָתֵנוּ כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ. 11גַּם אַתֶּם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּתְּפִלָּה בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁרַבִּים יוֹדוּ בִּגְלָלֵנוּ עַל מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בִּזְכוּת רַבִּים.
Por qué Pablo cambió de planes
12זֹאת הִיא גַּאֲוָתֵנוּ: עֵדוּת מַצְפּוּנֵנוּ כִּי הִתְנַהַגְנוּ בָּעוֹלָם, וּבְעִקָּר כְּלַפֵּיכֶם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְיֹשֶׁר אֱלֹהִים - לֹא בְּחָכְמַת בָּשָׂר־וָדָם, אֶלָּא בְּחֶסֶד אֱלֹהִים. 13אֵינֶנּוּ כּוֹתְבִים לָכֶם דְּבָרִים שׁוֹנִים מִמַּה שֶּׁאַתֶּם קוֹרְאִים וְגַם מַכִּירִים. וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּכִּירוּ בָּנוּ לַחֲלוּטִין, 14כְּמוֹ שֶׁגַּם הִכַּרְתֶּם בְּאֹפֶן חֶלְקִי, שֶׁאֲנַחְנוּ תְּהִלַּתְכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּהִלָּתֵנוּ בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.
15מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן זֶה רָצִיתִי לָבוֹא קֹדֶם כֹּל אֲלֵיכֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם בִּרְכַּת חֶסֶד פַּעַם שְׁנִיָּה, 16וּמִכֶּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי אֶל מָקֵדוֹנְיָה, וּמִמָּקֵדוֹנְיָה לַחֲזֹר אֲלֵיכֶם, וְאַחֲרֵי כֵן שֶׁתְּשַׁלְּחוּנִי לְאֶרֶץ יְהוּדָה. 17כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי כָּךְ, כְּלוּם נָהַגְתִּי בְּקַלּוּת דַּעַת? וּמַה שֶּׁאֲנִי מַחְלִיט, הַאִם עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר־וָדָם אֲנִי מַחְלִיט, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק בְּ "כֵּן כֵּן" וְ"לֹא לֹא", בְּבַת אַחַת?
18נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים שֶׁדְּבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינֶנּוּ "כֵּן וְלֹא", 19שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאֱלֹהִים הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, שֶׁאֲנִי וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס הִכְרַזְנוּ עָלָיו בְּקִרְבְּכֶם, לֹא הָיָה "כֵּן וְלֹא", אֶלָּא "כֵּן" הָיָה בּוֹ; 20כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים "כֵּן" הֵן בּוֹ. לָכֵן הָ"אָמֵן" שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ.
21וֵאלֹהִים הוּא הַמְכוֹנֵן אוֹתָנוּ עִמָּכֶם בַּמָּשִׁיחַ. הוּא מָשַׁח אוֹתָנוּ, 22וְהוּא אֲשֶׁר גַּם חָתַם אוֹתָנוּ בְּחוֹתָמוֹ וְשָׂם בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֵרָבוֹן שֶׁל הָרוּחַ. 23אֲנִי קוֹרֵא לֵאלֹהִים לְהָעִיד עָלַי, שֶׁחַסְתִּי עֲלֵיכֶם וְלָכֵן לֹא בָּאתִי עוֹד פַּעַם לְקוֹרִינְתּוֹס.
24לֹא שֶׁאֲדוֹנִים אָנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶלָּא פּוֹעֲלִים אָנוּ אִתְּכֶם לְמַעַן שִׂמְחַתְכֶם, שֶׁכֵּן בָּאֱמוּנָה אַתֶּם יַצִּיבִים.