Proverbios 7
El joven que se deja llevar
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך: 2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך: 3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך: 4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא: 5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה: 6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי: 7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב: 8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד:
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה: 10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב: 11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה: 12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב: 13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו: 14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי: 15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך: 16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים:
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון: 18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים: 19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק: 20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו: 21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו: 22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל: 23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא: 24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי:
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה: 26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה: 27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות: