Jueces 21
Mujeres para los sobrevivientes
ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה: 2ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול: 3ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד: 4ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים: 5ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת: 6וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל: 7מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים: 8ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל:
9ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד: 10וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף: 11וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו: 12וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען: 13וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום: 14וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן: 15והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל: 16ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה:
17ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל: 18ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן: 19ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה: 20ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים: 21וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן: 22והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו: 23ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם: 24ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו:
25בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה: