Job 20
Zofar habla del impío
ויען צפר הנעמתי ויאמר: 2לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי: 3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני: 4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ: 5כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע: 6אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע: 7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו: 8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה:
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו: 10בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו: 11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב: 12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו: 13יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו: 14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו: 15חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל: 16ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה:
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה: 18משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס: 19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו: 20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט: 21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו: 22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו: 23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו: 24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה:
25שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים: 26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו: 27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו: 28יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו: 29זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל: