Éxodo 16
El maná y las codornices
ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים: 2וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר: 3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב: 4ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא: 5והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום: 6ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים: 7ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו: 8ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה:
9ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם: 10ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן: 11וידבר יהוה אל משה לאמר: 12שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם: 13ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה: 14ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ: 15ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה: 16זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו:
17ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט: 18וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו: 19ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר: 20ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה: 21וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס:
El reposo del séptimo día
22ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה: 23ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר: 24ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו: 25ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה: 26ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו: 27ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו: 28ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי: 29ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי:
30וישבתו העם ביום השבעי:
La vasija de maná guardada
31ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש: 32ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים: 33ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם: 34כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת: 35ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען: 36והעמר עשרית האיפה הוא: